אילמות סלקטיבית הינה הפרעת חרדה הנראית בעיקר אצל ילדים, אם כי היא יכולה להשפיע גם על מבוגרים. היא מאופיינת בחוסר יכולת של אדם לדבר במצבים חברתיים מסוימים, למרות שהוא יכול לדבר בנוחות במסגרות אחרות, כמו בבית עם בני משפחה קרובים.
ההפרעה מתרחשת לעתים במקומות ציבוריים, בית ספר, או בסביבות לא מוכרות.
לרוע המזל, ישנם מספר מיתוסים ותפיסות שגויות סביב אילמות סלקטיבית. להלן כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר:
1. אילמות סלקטיבית היא בחירה. אנשים עם אילמות סלקטיבית בוחרים לא לדבר במצבים מסוימים.
עובדה: אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה, לא בחירה התנהגותית. אנשים עם SM חווים פחד או חרדה במצבים חברתיים המעכבים את יכולתם לדבר. זה לא עניין של כוח רצון או התרסה. אנשים הסובלים מSM לא "עושים דווקא".
2. אילמות סלקטיבית משפיעה רק על ילדים. עובדה: בעוד שאילמות סלקטיבית מאובחנת לרוב בילדים, היא עלולה להימשך עד גיל ההתבגרות והבגרות אם לא מטופלת כראוי ואלו יכולים לחוות קשיים בעבודה, במערכות יחסים ובחיי היומיום עקב חרדה חברתית מתמשכת.
3. ילדים עם אילמות סלקטיבית הם ביישנים.עובדה: בעוד שילדים עם SM עשויים להיראות ביישנים, המצב חורג מביישנות. זוהי הפרעת חרדה שעלולה לגרום למצוקה והשפעה משמעותית תפקודית בתחומי חיים שונים. ילד עם SM עשוי להיות פטפטן בבית אך להיות אילם במצבים לא מוכרים או מעוררי חרדה.
4. ילדים יתגברו לבד על אילמות סלקטיבית. הם יגדלו וזה יחלוף באופן טבעי. עובדה: ללא התערבות מתאימה, אילמות סלקטיבית לרוב אינה נפתרת מעצמה ויכולה להימשך עד גיל ההתבגרות או הבגרות. טיפול מוקדם חשוב להתגברות על האתגרים הקשורים ל-SM, והמצב עלול להחמיר ללא תמיכה.
5. אילמות סלקטיבית זהה לאוטיזם. עובדה: אילמות סלקטיבית אינה קשורה לאוטיזם, אם כי חלק מהילדים עם אוטיזם עשויים להפגין אילמות סלקטיבית. לילדים עם SM יש בדרך כלל יכולות שפתיות ותקשורתיות תקינות אך הם אינם מסוגלים לדבר במצבים מסוימים עקב חרדה.
6. עונש יכול לרפא אילמות סלקטיבית, לכן הענשת ילד המסרב לדבר יגרום לו לדבר. עובדה: ענישה או הפעלת לחץ על ילד עם SM לדבר אינו יעיל ולמעשה יכול להגביר את החרדה ולחזק את האילמות. הטיפול כולל בדרך כלל טכניקות עידוד עדינות וניהול חרדה, לרוב באמצעות טיפול התנהגותי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
7. אנשים עם אילמות סלקטיבית לא יכולים לדבר. אנשים עם אילמות סלקטיבית יכולים לדבר בצורה מושלמת במסגרות נוחות, כמו בבית עם המשפחה או במצבים פרטיים. חוסר היכולת שלהם לדבר במצבים ציבוריים או חברתיים מסוימים נובע מחרדה קיצונית, ולא מחוסר יכולת פיזית להפיק דיבור.
8. אילמות סלקטיבית היא צורה של התנהגות של חיפוש תשומת לב או נסיון תמרון אחרים. עובדה: אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה אמיתית, לא התנהגות מחפשת תשומת לב. אנשים עם SM סובלים מחוסר יכולתם לדבר ולעתים קרובות מרגישים נבוכים או מתוסכלים ממצבם. על ידי הפרכת מיתוסים אלו, נוכל לטפח הבנה מדויקת יותר של אילמות סלקטיבית ולספק תמיכה טובה יותר למי שחווים אותה. התערבות מוקדמת, סבלנות וטיפול מיוחד יכולים לעשות הבדל משמעותי.